פסק-דין בתיק עת"מ 57029-09-11

העותרים מבקשים שבית המשפט יצווה על המשיבה 1 (להלן: " הוועדה המקומית") " שתורה על הריסת דרך משה סנה הסמוכה ל'שכונה הירוקה' ו- 'סביוני הכפר' בכפר סבא ובניית דרך חדשה שתתאים באופן מדויק להוראות תכנית מתאר מחוזית כס/60/1/א (להלן 'התבע' או 'התכנית') ולמסמכיה, לרבות נספח התנועה לה", להורות למשיבה 2 (להלן: " הוועדה המחוזית") שאם לא תפעל הוועדה המקומית כאמור לעיל, יהיה על הוועדה המחוזית " לבצע זאת בעצמה" ולהורות למשיבה 3 (להלן: " העירייה"), הפועלת באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ (שננקבה כמשיבה בבקשה לצו ביניים אך לא בעתירה), " להרוס את כל עבודות הפיתוח והבניה בדרך משה סנה ... ולבצע את עבודות הפיתוח והדרך בדיוק בהתאם לתכנית התב"ע". לשון אחרת: העותרים מבקשים להרוס חלק מדרך משה סנה בכפר סבא (להלן: " הדרך"), שבה נסללו בשנה שחלפה כביש דו מסלולי ומדרכות, ונעשו עבודות פיתוח שונות לרבות הצבת עמודי תאורה, גינון והקמת מחסום אקוסטי, ולאחר מכן לסלול את הדרך מחדש תוך הסטתה במספר מטרים מבתי העותרים.

לטענת העותרים העבודות נעשו והדרך נסללה שלא לפי נספח התנועה המהווה חלק מן התב"ע (להלן: " הנספח" או " נספח התנועה"), כשהסטייה העיקרית היא שהדרך נסללה סמוך לבתי העותרים, במקום במרחק של כ- 10 מ' מהם, תוך הצרתה ובשינויים נוספים שיוזכרו להלן.

ביום 27.9.11 הגישו העותרים את העתירה, כשבצידה בקשה לצו ביניים שיורה על הפסקת כל העבודות לסלילת הדרך ופיתוחה. המשיבות הגישו תגובות לבקשה לצו הביניים. במהלך הדיון המוקדם שבו נדונה גם הבקשה לצו ביניים, הסכימו המשיבות כי התגובות ייחשבו תשובות לעתירה והעתירה נדונה לגופה.                        

תמצית העתירה

54 העותרים (שרבים מביניהם בני זוג) הם דיירים בשני בתים משותפים ברחוב משה סנה בכפר סבא: הבניין האחד (מספר 35) מכונה " בית התמר", והבניין האחר (מספר 31) מכונה " בית שבירו". העותרים רכשו את זכויותיהם בדירות על יסוד התב"ע, ובמיוחד נספח התנועה המפורט שצורף לה, אשר בתשריט שבו מופיעים פרטי הדרך, מידותיה ומרכיביה. כאמור בסעיף 14 בתקנון התב"ע: " רוחב הדרכים כולל הדרכים המשולבות וקווי הבניין לאורכן יהיו כמסומן בתשריט ועפ"י נספח התנועה".

העותרים גילו "לאחרונה" כי עבודות הבנייה והפיתוח של הדרך נעשות בסתירה לנספח המהווה חלק בלתי נפרד מהתב"ע, שאושרה למתן תוקף בשנת 2005 על ידי הוועדה המחוזית. הדרך נסללה כשהיא צמודה לבתי העותרים, בסטייה של כ- 10 מטר לעבר בתיהם לעומת התכנון שבנספח התנועה, בוטלו 22 מפרצי חנייה שתוכננו מול בתי העותרים, המפרדה שבאמצע הדרך הוצרה ב- 3.5 מ' לעומת המתוכנן (1.5 מ' במקום 5 מ'), רוחב הדרך כולל המדרכות הוקטן, רוחב המדרכות להולכי רגל הוקטן (2.30 מ' במקום 3 מ') רוחב המיסעים הוקטן (6 מ' במקום 6.5 מ'), נסלל כביש אופניים מאספלט (ברוחב 2.25 מ') במקום שטח ציבורי פתוח, ונעשו שינויים נוספים שהם פחות רלוונטיים לענייננו. סלילת הדרך באופן זה גם מעלה את רמת הרעש המירבי הצפויה בדירות.

אחדים מהעותרים פנו לראש העיר ולנושאי תפקידים אחרים בעירייה, בבקשה להפסיק את העבודות ולהתאימן לנספח, אך נדחו. ביום 15.8.11 שלחו העותרים מכתב תלונה לעירייה, שבו התרו בדבר כוונתם לפנות לערכאות. לאחר שתשובת מהנדס העיר לא השביעה את רצונם פנו העותרים ליועצם המשפטי, אשר ביום 1.9.11 שלח מכתבים לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית. במכתבים אלו התרה בא כוח העותרים " מרשיי הורו לי באופן בלתי חוזר להגיש תובענה מתאימה ... לבית המשפט לעניינים מינהליים, לרבות הגשת בקשה לקבלת סעד זמני לעצירת סלילת הכביש ..." , אם לא יופסקו העבודות תוך 7 ימים. לאחר שליחת המכתב הבחינו העותרים " כי חלה האצה ממשית בביצוע עבודות השלמת הדרך ... " (סעיף 15 בעתירה). רק ביום 13.9.11 התקבלה תשובת היועץ המשפטי לעירייה ולוועדה המקומית, אשר דחה את כל טענות העותרים מנימוקים שפירט, והודיע כי אין מקום להפסיק את העבודות או להתאימן להוראות הנספח (סעיף 17). ביום 14.9.11 השיבה הוועדה המחוזית במכתב שלא היה בו אלא כדי לאשר קבלת מכתבו של ב"כ העותרים; תשובה לגופו של המכתב לא התקבלה. העותרים פנו מספר רב של פעמים לוועדה המקומית, לשם עיון וקבלה של היתר הבנייה לסלילת הדרך, אך זה לא הומצא להם, ואם קיים כזה הרי שהוא עומד בסתירה לתב"ע ולנספח.

תמצית התשובות

העירייה והוועדה המקומית טוענות לסילוק על הסף של העתירה ומוסיפות טענות לגופו של עניין. טענות הסף הן שיהוי, מעשה עשוי וחוסר תום לב, והן יפורטו להלן אגב הדיון וההכרעה בעתירה. לגופו של עניין נטען שנספח התנועה אינו מחייב  (כדוגמת נספחים אחרים שבתקנון התב"ע נקבעו במפורש כמחייבים) ולכול היותר הוא מנחה. התב"ע חזתה אפשרות לשינויו, כאשר קבעה כי תוכנית הפיתוח שתוכן תתייחס גם לדרכים, וגם מהוראות אחרות שבתוכנית ניתן ללמוד כי התשריט שבתוכנית התנועה אינו מחייב את סלילת הדרך במרחקים שנקבעו בינה לבין בנייני העותרים.

כיוון שכך, הכינה הוועדה המקומית, בשנת 2007, תכנית פיתוח ששינתה מנספח התנועה והיא תוכנית הדרך כפי שנסללה. רשות הרישוי אישרה תוכנית זו ואף הוציאה היתר בנייה על פיה ביום 4.4.11. הסטייה מנספח התנועה נבעה משיקולים ענייניים, סבירים ומידתיים, שעיקרם הבטחת איכות חייהם של תושבי שתי השכונות שמצידי הדרך: השכונה הירוקה שהיא שכונתם של העותרים, אשר כשמה כן היא תוכננה מלכתחילה לאיכות חיים תוך שמירה על הסביבה, ושכונת סביוני הכפר הותיקה, שהואיל ולא תוכננה לפי עקרונות אלו עלולים תושביה לסבול מהדרך באופן קשה יותר. עוד נטען כי היתרי הבנייה לבנייני העותרים הוצאו כאשר תוכנית הפיתוח של הדרך, ששינתה את תוכנית הדרך כפי שהופיעה בנספח התנועה, הוצאה זה מכבר והובאה בגוף התוכניות שבבקשות להיתר, כך שהעותרים היו צריכים לדעת עליה.

עוד ציינו העירייה והוועדה המקומית כי בית התמר נמצא בבנייה ושלא ככתוב בעתירה אין העותרים שרכשו בו זכויות מתגוררים בבית זה.

לאחר הגשת התשובה הגישו העירייה והוועדה המקומית אישור שהוציאה הוועדה המקומית, ביום 23.7.08, לסלילת הדרך כפי שנסללה. הוסבר כי עקב שגגה לא הובא ההיתר במסגרת התשובה לעתירה. כן צורף מכתב המפקח על התעבורה מיום 11.10.11 המאשר את התוכנית לסלילת הדרך כפי שנסללה.

הוועדה המחוזית עומדת בתשובתה על העדר יריבות ועילה, ומוסיפה כי מכול מקום אין צורך בסעד המבוקש נגדה, שעניינו עומד בלאו הכי להכרעת בית המשפט בעתירה נגד העירייה והוועדה המקומית. הוגש גם מכתב מיום 19.9.11, שהוא תשובת הוועדה המחוזית לגוף מכתבו של ב"כ העותרים. במכתב התשובה נאמר כי עניינן של הטענות שטען ב"כ העותרים להידון בבתי המשפט או בוועדת הערר   המחוזית.

אציין כי במהלך הדיון הודיע ב"כ העותרים כי מבחינתו הוועדה המחוזית היא משיבה פורמלית.

דיון והכרעה

אדון תחילה במכלול אחד בטענות הסף, שעניינן שיהוי, מעשה עשוי וחוסר תום לב. אעשה כן על פי כתבי הטענות, המסמכים שהוגשו וטיעוני הפרקליטים בעת שמיעת העתירה. אומר כבר עתה כי בנסיבות העניין דין העתירה להידחות על יסוד טענות הסף הללו.

העותרים טוענים בעתירתם כי רק "לאחרונה" התברר להם שהדרך נסללה שלא לפי נספח התנועה ותוך סטייה ניכרת ממנו. כנגד זאת המשיבות גורסות כי חלק הארי של עבודות הסלילה הסתיים בראשית חודש יוני 2011, יותר משלושה חודשים לפני מועד הגשת העתירה ( 27.9.11), כי העותרים נפגשו עם אדריכל העיר בראשית חודש אוגוסט 2011 לדיון בטענותיהם שבעתירה, וזה הסביר להם כי הוכנה תוכנית פיתוח ותנועה השונה מנספח התנועה ואת השיקולים שעמדו ביסוד הכנתה.  העירייה והוועדה המקומית הציגו גירסה מפורטת בדבר המועד הראשון שבו נפגשו נציגי הדיירים עם אדריכל העיר (בתחילת חודש אוגוסט 2011) ותוכן השיחה שהתקיימה ושבה הוסברה לעותרים מהות השינוי מהנספח וטעמיה. כן עמדו העירייה והוועדה על כך שכבר בתחילת חודש יוני אפשר היה לראות את תוואי הדרך ואת השינויים העיקריים שבו לעומת הנספח.

גירסת העותרים לגבי המועד שבו נודע להם על סלילת הדרך שלא לפי הנספח היא סתמית וכללית ביותר. לעומתה גירסת המשיבות מפורטת וברורה ובנסיבות העניין עדיפה. גם העותרים אינם חולקים שכבר בחודש יוני 2011 יכלו לראות את תוואי הדרך ההולך ונכבש, ולהבחין עד כמה היא קרובה לבתיהם ומרוחקת משכונת סביוני הכפר, לעומת התכנון שבנספח התנועה. אמנם העותרים טוענים כי עד למועד סלילת המיסעים לא יכלו להבחין היכן יהיה התוואי הסופי של הדרך, אך טענה זו אינה מתיישבת עם הגיון הדברים, במיוחד כאשר מדובר בסטייה של כ- 10 מטרים במיקומה של הדרך, וכאשר סטייה זו אף בולטת יותר נוכח צמצום רוחבה הכללי של הדרך. העותרים יכולים היו לראות את תוואי הדרך הנכבשת ונסללת, ולעמוד על רוחבה הכולל ועל העבודות המתקדמות שנעשו בה למצער בחודש יוני 2011, אם לא קודם כן. אין מקום לתלות את סלילת הדרך כולה במועד שבו נסללו המיסעים באספלט, ואף על כך לא הביאו העותרים פרטים של ממש באשר למועד שבו נעשו הדברים לשיטתם. אזכיר כי העותרים, הגורסים כי קנו את דירותיהם על פי התכנון שבנספח התנועה, היו צריכים לכאורה להיות רגישים במיוחד לעניין מיקומה של הדרך, ולעמוד על הדברים סמוך לאחר תחילת העבודות.

כאמור, כבר בתחילת חודש אוגוסט 2011 נפגשו העותרים עם אדריכל העיר ולמצער משיחתם עימו למדו כי הדרך נסללת סמוך לבתיהם ולא כפי נספח התנועה. באמצע חודש אוגוסט 2011 התרו העותרים בכתב בדבר פנייה לערכאות, תוך 72 שעות. בסופו של דבר הגישו העותרים את עתירתם רק ביום 27.9.11, יום העבודה האחרון של שנת תשע"א, ובמלים אחרות בפתחה של תקופת החגים. את העתירה הגישו בחלוף יותר מכפל תקופת השיהוי הסטטוטורית בת 45 הימים מאז יכולים היו להבחין בתוואי הדרך ובחלוף יותר מתקופת השיהוי הסטטוטורית מאז פגישתם עם אדריכל העיר. היית מצפה מהעותרים למהר ולהגיש את עתירתם סמוך ככול האפשר לאחר שהבחינו בעבודות הסותרות את נספח התנועה, שנעשו מול עיניהם, במיוחד כשההוצאה הציבורית הכרוכה בעבודות אלו ברורה לכול. ברור גם שבפגישתם עם האדריכל כבר יודעו העותרים לשינוי בתוואי הדרך וסיבותיו. אכן, ייתכן שאפילו היו העותרים מגישים את העתירה לקראת תום תקופת השיהוי הסטטוטורית, עדיין היה מקום לראות שיהוי בגין משך הזמן שחלף, שהרי העותרים עצמם טוענים כי בתקופה זו היו העבודות בדרך בעיצומן.